בש"פ 2/06
החלטה עליון
תקציר
המערער, שהיה מעורב בקטטה על מקום חניה והכה את המתלונן בראשו בקרש באורך 1.60 מטר וגרם לחבלה קשה, בקשתו לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ההחלטה הראשונית הורתה על שחרורו של המערער למעצר בית מלא בבית חותנו, אך בקשות מאוחרות יותר של המערער לשינוי תנאי מעצר הבית נדחו על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה. על החלטות אלה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בנימוק שחלף הזמן שחלף מאז האירוע הפחית את המסוכנות הנשקפת מהמערער, אך הערעור נדחה. בית המשפט קבע כי בקשותיו התכופות וחסרות הבסיס של המערער גובלות בניצול לרעה של הליכי משפט ואינן מצדיקות שינוי בתנאי מעצרו החלופי. מאחר שלא התגלו עובדות או נסיבות חדשות מאז ההחלטה המקורית, ולא חלף די זמן כדי להצדיק עיון חוזר, נדחה הערעור. הדבר יוצר תקדים לפיו בקשות חוזרות ונשנות לדיון חוזר ללא הצדקה לא יתקבלו בברכה.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נ' מדינת ישראל, עליון (7.2.2006)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.