LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תתע"א 9952-01-24

החלטה תעבורה מרכז

📋
מספר הליך9952-01-24
📂
סוג הליךתתע"א
📅
תאריך28 ביולי 2025
🏛️
בית משפטתעבורה
📍
מחוזמרכז
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' כהן
👨‍⚖️
שופטיםמגי כהן

תקציר

## ניתוח משפטי של בקשת פסילה ניתוח זה בוחן את העקרונות המשפטיים ויישומם במקרה הנדרש לגבי בקשה לפסילת הרכב שיפוטי. הסוגיה המרכזית נסובה סביב השאלה האם הפאנל, שהטיל בעבר פסילה שכעת נשוא כתב האישום, מטפח הטיה שתמנע שימוע הוגן. ### עקרונות משפטיים המסדירים פסילה: * **עיתוי טענות הפסילה:** עיקרון יסוד בהליכי פסילה הוא שיש להעלות טענות כאלה בהזדמנות המוקדמת ביותר לאחר שנודעו עילות הפסילה. כפי שנוסח בע"א 55943-03-25 פלונית נ' עובדת סוציאלית לדיני נוער, המחלקה לשירותים חברתיים*, לא ניתן למנוע תביעת פסילה כ"נשק סודי". עיכוב בהעלאת טענה כזו, ללא הצדקה מספקת, עלול להוביל לדחייתה. * **חשש אמיתי ואובייקטיבי מפני משוא פנים:** פסילה אינה מוצדקת על ידי חשש סובייקטיבי של בעל דין להטיה. במקום זאת, הוא דורש הוכחה של "חשש אמיתי להטיה" ש"מבוסס היטב בעובדות המקרה" ונתמך על ידי "נתונים אובייקטיביים". אמת מידה זו מיושמת באופן עקבי בפסיקה, כפי שראינו בע"א 9327/05* יונתן ארד נ' יונתן ארד. מדינת ישראל – משרד המשפטים*. * **פסקי דין קודמים כעילה לפסילה:** עצם העובדה שהרכב שיפוטי דן בעבר בתיק שבו מעורב אותו צד או פסק בעניינים קשורים אינה מחייבת, כשלעצמה, פסילה. פסיקה, ובכלל זה ע"פ 1478/97 מ.י. נ' דוד חן* וע"פ 7270/18 יצחק ביטון נ' משטרת ישראל*, קובעת בתוקף כי מצופה מהשופטים לפסוק בעניינים שנדונו או הוכרעו בעבר, ובלבד שאין "חשש ממשי להטיה" במובן של חוות דעת קבועה מראש או "נעולה". יכולתו של בית המשפט להתעלם ממידע בלתי קביל ולבחון ראיות באופן אובייקטיבי היא אבן יסוד במקצועיות השיפוטית (*C.A. 1992/08 Da'na v. MI*). * **אופי הפסילה:** פסילת שופט נחשבת לפעולה משמעותית, שאין להקל בה ראש. המסגרת המשפטית מדגישה כי חשיפה קודמת למידע או פסיקה קודמת אינה מספיקה ללא ראיות למניעה ממשית לחוסר משוא פנים. אין לראות בהליך "משחק ממכר" שבו מעורבות קודמת פוסלת אוטומטית את הפאנל. ### יישום עקרונות משפטיים על המקרה הנוכחי: 1. **עיתוי טענת הפסילה:** בא כוח הנאשם העלה את טענת הפסילה לאחר שבקשת הדחייה נדחתה ובית המשפט הורה להגיב לכתב האישום. הגשה זו התרחשה באופן משמעותי לאחר שהנאשם ועורך דינו הראשוני היו מודעים לצו הפסילה הקודם (שצוין בתיק מספר 1302-08-21 בכתב האישום) ולאחר שגם לעורך הדין החדש הייתה הזדמנות מספקת להעלות את הנושא. עיכוב זה, במיוחד נוכח העיקרון הקבוע נגד שימוש בפסילה כ"נשק סודי", מכביד על הבקשה. 2. **לגופה של טענת הפסילה:** * **פסילה מוקדמת כנושא כתב אישום:** טענת הנאשם כי יש לפסול את הפאנל משום שהטיל את צו הפסילה הקודם, נשוא כתב האישום הנוכחי, נדונה על ידי העיקרון לפיו פסיקות קודמות אינן יוצרות באופן אוטומטי משוא פנים. בית המשפט מציין בצדק כי החלטתו הקודמת בתיק 1302-08-21 הייתה להטיל פסילה, ולא לפסוק על העובדות הספציפיות של הנהיגה הנוכחית בזמן הפסילה. * **הפקדת רישיון נהיגה:** הטענה כי הנתבע לא הוסבר לחובת הפקדת רישיון הנהיגה שלו נמצאה כלא עולה בקנה אחד עם הרישום של ההליך הקודם (תיק 1302-08-21). יתר על כן, כל אי בהירות או פיקוח פרוצדורלי בנוגע להפקדת הרישיון נחשבים לעניין לבחינה ראייתית במקרה הנוכחי ולא עילה לפסילת המותב. * **היעדר הטיה אובייקטיבית:** הניתוח מדגיש כי אין נתונים אובייקטיביים המוצגים כדי להצביע על "חשש אמיתי להטיה". הפאנל לא גיבש דעה על המרכיבים הספציפיים של כתב האישום הנוכחי או על התנהגות הנאשם שהובילה אליו. פסק הדין הקודם על פסילה שונה מקביעת אשמה או חפות בעניין זה. ### חידושים משפטיים ופרשנות שיפוטית: בעוד שמקרה זה אינו מציג חידושים משפטיים חדשים, הוא משמש כאישור ברור לעקרונות מבוססים בנוגע לפסילה. פסק הדין מתייחס בקפידה לפסיקה הקיימת ומיישמת אותה כדי להדגיש: * הציווי הפרוצדורלי של קביעה מיידית של עילות פסילה. * הסף הגבוה הנדרש כדי לבסס חשש אמיתי ואובייקטיבי מהטיה, מעבר לחשש סובייקטיבי גרידא. * הציפייה המקצועית ששופטים יוכלו למדר ידע קודם ולפסוק ללא משוא פנים על סמך ראיות שהוצגו בהליך הנוכחי. הסתמכותו של בית המשפט על פסקי דין קודמים, ובמיוחד הציטוט המפורש מתוך ע"א 55943-03-25 פלונית נ' העובדת הסוציאלית לחוק הנוער*, מדגישה את מחויבותה של הרשות השופטת למניעת טקטיקות של עיכוב ולהבטיח ניהול יעיל של הצדק. הדיון גם מחזק את ההבנה הדקדקנית כי מעורבות קודמת בתיק, אפילו עם פסק דין קודם, אינה פוגעת באופן אוטומטי ביכולתו של שופט לשפוט בצורה הוגנת. ### סיכום: בהתבסס על העקרונות המשפטיים החלים על פסילה, ניתוח העובדות שהוצגו ויישום עקבי של הפסיקה, בקשת הפסילה נדחית. הטענה לא הועלתה בהזדמנות המוקדמת ביותר, ואין ראיות לחשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים מצד ההרכב השיפוטי. החלטתו הקודמת של בית המשפט נבדלת מגופו של כתב האישום הנוכחי, והטענות הפרוצדורליות אינן עולות לרמה הנדרשת לפסילה.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפט

תתע"א 9952-01-24 מדינת ישראל נ' כהן, תעבורה (28.7.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית