ת"א 1633/02

תקציר

מדובר בתביעה כספית בסך 2,852,900.54 ₪ שהגיש בנק הפועלים בע"מ כנגד מספר נתבעים: שובל הנדסה ובנייה, משה מילר, יובל בן הר, י.מ. שובל חברה להנדסה ובניין בע"מ ובית בן-הר נכסים בע"מ. התביעה מתייחסת ליתרת החוב בחשבון הבנק של שובל לאחר שבנק הפועלים כיבד דרישה למימוש ערבויות בנקאיות שניתנו לבנק דיסקונט לישראל בע"מ. הנתבעים טוענים כי ליווי הבנק בפרויקט בנייה, שקמונה, יהיה באמצעות מימון נון ריקורס ולכן הבנק אינו צריך לגבות מהחשבון את סכום הערבויות. עוד הם טוענים כי הבנק התרשל בניסוח הערבויות הבנקאיות, דבר שהביא לחילוטן. כמו כן, הנתבעים טוענים כי התביעה אינה חוקית שכן הערבויות הבנקאיות היו חלק מהסכם נפרד ואין לפרוע אותן באמצעות ערבות הבעלים עליה חתמו מילר ובן הר. הבנק טוען מנגד כי מעולם לא היה הסכם כזה למימון נון ריקורס וכי הנתבעים אישרו את נוסח הערבויות הבנקאיות. לאחר בחינת הראיות ושמיעת העדויות, פסק השופט לטובת הבנק. השופטת קיבלה את טענת הבנק כי לא היה הסכם למימון נון ריקורס וכי הנתבעים היו מודעים לסיכונים הכרוכים בניסוח הערבויות הבנקאיות. השופט דחה גם את טענת הנתבעים בנוגע לתביעה הבלתי חוקית, וקבע כי הערבויות הבנקאיות אכן הובטחו בערבות הבעלים. בעקבות זאת הורה השופט לנתבעים, ביחד ולחוד, להשיב לבנק את מלוא סכום יתרת החוב בתוספת ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.