עת"מ 2612/05

תקציר

העותרים, בעלי קרקעות פרטיים בכפר סבא, ערערו על הפקעת חלקותיהם על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה (המשיבה מס' 1) לצורך הרחבת החניות של בית החולים מאיר הסמוך. לטענתם, ההפקעה לא הייתה מוצדקת, נעשתה בחוסר תום לב והיטיבה עם בית החולים (המשיב מס' 2) באופן פרטי. מנגד, טענו המשיבים כי העותרים לא פעלו במהירות וכי ההפקעה הייתה למטרה ציבורית, כמפורט בחוקים הרלוונטיים. בית המשפט מצא כי העתירה אכן נדחתה, שכן העותרים לא פעלו בעקבות התכנית משנת 1991 או הודעת ההפקעה משנת 1993 לצרכי ציבור. עוד קבע בית המשפט כי החניון משרת צורך ציבורי, בהיותו חלק בלתי נפרד מפעילות בית החולים, וכי ההיבט המסחרי נלווה למטרתו הציבורית. לפיכך דחה בית המשפט את העתירה, הורה לעותרים לשלם לכל משיב 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, וקבע כי כל משיב זכאי להוצאותיו. בנוסף, קבע בית המשפט כי לעותר מס' 3 אין כל מעמד, שכן אין ביכולתו לבסס את זיקתו למקרקעין הנדונים.