בש"א 3432/23

תקציר

במקרה הנדון, ביקש מבקש להעביר את מקום הגשת התביעה הייצוגית מבית המשפט המחוזי מרכז לוד לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשל ניגוד עניינים לכאורה. המבקש טען כי נוכחותו של שופט, שהיה בעבר בא כוחו של המשיב מס' 1 וכיום קשור לבית המשפט, יצרה הטייה פוטנציאלית, שכן שופט זה עדיין היה רשום כנציגו של המשיב. עם זאת, לאחר בחינת הטענות, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, בקובעו כי סעיף 24 לחוק בתי המשפט צוטט באופן שגוי, שכן השופט אינו "בעל דין" במובן המשפטי הדרוש להצדקת שינוי המקום המבוקש. בפסק הדין הודגש כי שינויי מקום הם נדירים ושמורים לנסיבות חריגות, וטענת פסילה כללית צריכה לעמוד ברף גבוה, שלא בא על סיפוקו רק משום שלשופט היו קשרים קודמים עם צד אחד. בנוסף, חששות לגבי החלטות שיפוטיות ספציפיות או יחסים ספציפיים לא הצדיקו את העברת המקום, שכן מחלוקות על הטיה שיפוטית לא נועדו לעקוף הליכים רגילים. משכך, קבע בית המשפט כי יש להותיר את ההליכים בבית המשפט המחוזי מרכז לוד, ובכך דחה את בקשת המבקש לשינוי מקום המשפט. החלטה זו מדגישה את דבקותה של הרשות השופטת בנורמות פרוצדורליות ואת הנטל המשמעותי הנדרש לשינוי הליכים משפטיים בהתבסס על טענות למשוא פנים.