בג"צ 4409/21

תקציר

בית המשפט דן בעתירה שעניינה החלטת משרד הבריאות שלא להפעיל סמכות לחרוג מהתקנות שנקבעו לקידוחים בסמוך לאזור מגורים. בעתירה הוצע לשקול מחדש את קיומם של אזורי הגנה סביב באר מים בשל סיכוני זיהום פוטנציאליים, שכן בניין מגורים וקו ביוב ממוקמים בתוך "שטח מוגן A" הקריטי. על פי תקנה 6, יש לקיים אזורי הגנה שונים בהתאם לסוג האקוויפר, וכל חריגה מחייבת תסקיר הידרולוגי, שלא נמסר במקרה זה. בית המשפט אישר את עמדת המשרדים, וציין כי מדיניותם מאפשרת פטור בנסיבות חריגות בלבד, ולא נמצאה כאן הצדקה כזו. ניסיונות למצוא פתרון לבאר הספציפית לא צלחו, ושינוי אזור ההגנה יסבך את הפיקוח הרגולטורי ויסכן את זיהום המים. בית המשפט שם דגש על כיבוד החלטות המבוססות על מומחיות מקצועית, במיוחד בכל הנוגע לבטיחות בריאות הציבור. לפיכך, העתירה נדחתה, תוך שמירה על ההחלטה המקורית שלא לשנות את השטחים המוגנים, והעותרים הופנו לכיסוי הוצאותיהם המשפטיות של המשיבים, תוך השארת סוגיות זכויות האזרח פתוחות לדיון עתידי.