רע"א 4218/16

תקציר

בתיק הנוגע לפינוי וסילוק המבקשים ממקרקעין שבבעלות המשיב, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשת המבקשים לעכב את ביצוע החלטת בית משפט השלום המחייבת אותם לפנות את הנכס. הנכס, הממוקם בתל אביב-יפו, כולל יחידות דיור ומסעדה. בית המשפט המחוזי מצא כי למרות שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים לשהות ביחידות הדיור, הסיכויים הנמוכים בסך הכל להצלחת הערעור מטים את הכף לרעתם, במיוחד בכל הנוגע למסעדה, שנתפסה כמסחרית וניתנת לפיצוי כספי. המבקשים טענו כי הפינוי יותיר אותם ללא קורת גג ויגרום לאובדן פרנסתם של עובדי המסעדה. עם זאת, הערעור נתפס כבלתי סביר להצליח, שכן פסק הדין של בית משפט השלום נחשב מנומק היטב ומבוסס על ממצאים עובדתיים. למרות זאת, בית המשפט החליט להיעתר חלקית לבקשתם ולאפשר עיכוב ביצוע ליחידות הדיור, אם תופקד ערבות בסך 100 אלף שקל, מתוך הכרה במשמעות האישית והחברתית של הדיור. בית המשפט הדגיש את האכלוס הממושך של המבקשים ואת חוסר המעש ההיסטורי של המשיב באכיפת זכויותיהם הקנייניות. המסעדה הייתה אמורה להתפנות עד ליום 15.7.2016 תוך התחשבות בשמירת מצוות הדת של המבקשים, ואילו פינוי המגורים עוכב עד להגשת ערעור, מותנה בערבות. רשות הערעור התקבלה, והבקשה התקבלה באופן חלקי, תוך הדגשת הצורך באיזון דק בין מצוקה אישית לזכויות קניין.