בש"פ 155/08

תקציר

פסק הדין בע"א 8065/07 מדינת ישראל נ' אבו טיר עוסק בעתירה לגילוי ראיות, כאשר העותר מואשם בעבירות נגד ביטחון המדינה, לרבות קשירת קשר ומגע עם סוכן חוץ. בתחילה הוציא שר הביטחון תעודת חיסיון להגנה על חומר חקירה מטעמי ביטחון. תעודה זו תוקנה מאוחר יותר כדי לכלול חומר נוסף. העותר טען כי יש לחשוף את הראיות החסויות כדי להבטיח צדק, והפציר בבית המשפט לבחון את החומר החסוי בפרטיות. על פי סעיף 44(א) לפקודת הראיות, ניתן למנוע ראיה הנחשבת מזיקה לביטחון המדינה, אך שופט בית המשפט העליון יכול להורות על גילויה אם הצדק דורש זאת. העיקרון הוא לאזן בין ביטחון המדינה לבין צרכי ההגנה של הנאשם, ולהבטיח את זכותו של הנאשם לראיות שעשויות לבסס ספק סביר באשמתו. במקרה דנן, בדיקה במעמד צד אחד הגיעה למסקנה כי החומר החסוי ברובו לא הועיל להגנתו של העותר, וממילא היו ראיות מסוימות לטובת העותר. נמצאו שתי פרפרזות שיכולות לסייע להגנה: דיון בתוכניות שלא מומשו בשל חוסר יכולת לייצר חומרי נפץ ותלונה על התעללות משטרתית. בסופו של דבר, העתירה נדחתה מאחר שלא היו די ראיות בחומר הסודי כדי להצדיק חשיפה רחבה יותר, תוך מתן עדיפות לביטחון המדינה תוך מתן סיוע מינימלי להגנה.