ע"א 2386/08

תקציר

ערעור על פסק דין לטובת חברות הביטוח הנתבעות נדחה. המקרה עסק בתאונת דרכים בה התובע, המוסד לביטוח לאומי, ביקש מהנתבעים שיפוי בגין תגמולים ששולמו לעובד שנפגע בתאונה. שאלת המפתח הייתה האם מעסיקו של העובד הוא מעסיקו הרשום של המערערת או חברה אחרת הקשורה אליהם. בית המשפט קבע כי שתי החברות הן המעסיקות, ולכן חברות הביטוח אינן חייבות לפצות את המוסד לביטוח לאומי על סמך הסכם בין הצדדים. בית המשפט מצא כי שתי החברות מהוות ישות כלכלית אחת, כאשר המעסיק הרשום משמש רק כצינור עבור חברת האם. בנוסף, בית הדין קבע כי התאונה התרחשה בעת שהעובד עבד עם רכב המשרת את מעסיקו, ובכך זיכה את חברות הביטוח. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר בדבר עובדה ופרשנותה למסגרת המשפטית, ודחתה את הערעור תוך פסיקת הוצאות לנתבעים. פסק הדין הדגיש כי אל לערכאות הערעור להתערב בקביעות עובדתיות של בית משפט קמא, ובמקרה זה החלטת הערכאה הנמוכה יותר הייתה מנומקת היטב ומבוססת על הראיות.