ע"א 6080/97

תקציר

התיק נסוב סביב חברת רכב קמור בע"מ (קמור), המפיצה הבלעדית של רכבי וחלפים של BMW בישראל, אשר שילמה מס קנייה מוגדל למינהל המכס במשך מספר שנים ללא מחאה. בקשותיו הבאות של קמור להחזר המסים ששולמו ביתר נדחו על ידי המינהל, מה שהוביל את קאמור לתבוע את השבת סכומים אלה. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל חלקית את תביעתה של קמור, וקבע כי החברה אכן שילמה מסים ביתר וזכאית להחזר. הן קמור והן המדינה ערערו על החלטה זו. השאלות העיקריות שעמדו בפני בית המשפט היו: (1) הדינים החלים על החזר סכומי מס ששולמו ביתר, והיחסים ביניהם; (2) פרשנות התנאי כי סכום המס ששולם ביתר לא יועבר לקונים, ובפרט דרכי ההוכחה לכך והאפשרות לתחולה חלקית. הנשיא ברק קבע כי הוראות חוק המסים העקיפים גוברות על פקודת המכס, וכי על הנישומים להביא ראיות לכך שלא העבירו את המס ששולם ביתר ללקוחותיהם כתנאי להחזר. בנוסף, הוכחת מדיניות תמחור תחרותית אינה ראיה מספקת, ועל הנישומים להוכיח את חלקו המדויק של המס שלא הועבר הלאה. מאחר שקאמור לא עשה כן, פסק בית המשפט לטובת המדינה, דחה את ערעורו של קאמור וקיבל את ערעורה הנגדי של המדינה. כתוצאה מכך, קמור לא הייתה זכאית להחזר המסים ששולמו ביתר. השופטת שטרסברג-כהן והשופטת ריבלין הסכימו עם פסק הדין, והותירו את קמור לשאת בהוצאות המדינה בשתי הערכאות, בסך 50 אלף שקל.