בג"צ 5538/10

תקציר

בעתירה נטען כי היה צריך להסדיר את הליך הנחיתה החדש בנתב"ג מעל מודיעין כתיקון לתוכנית המתאר הארצית. לטענת העותרים, ביצוע הליך נחיתה זה חרג ממתכונת ההפעלה המועדפת של שדה התעופה וגרם לרמת רעש בלתי מתקבלת על הדעת במודיעין. המשיבים, לעומת זאת, הדגישו כי תהליך הנחיתה בוצע במהלך שיפוץ שדה התעופה וכי כל עוד המסלול המוביל אליו סגור, לא ייעשה שימוש בתהליך הנחיתה מעל מודיעין. עוד טענו המשיבים כי קביעת תהליכי הנחיתה וההמראה מצויה בסמכותו של מנהל רשות התעופה האזרחית ולא במסגרת תכנית המתאר. השופט גרוניס הסכים עם המשיבים בשני המקרים. ראשית, השופט ציין כי העתירה אינה רלוונטית עוד, שכן המסלול המוביל לתהליך הנחיתה השנוי במחלוקת צפוי להיפתח מחדש רק בספטמבר 2013. שנית, בחינת תכנית המתאר מעלה כי התכנית מסדירה דרכי גישה אווירית באזור שדה התעופה בהן רעש המטוסים חורג מסף מסוים. מאחר שמפלס הרעש שנגרם כתוצאה מתהליך הנחיתה מעל מודיעין אינו חורג מסף זה, לא היה צורך לתקן את תוכנית המתאר. עוד הדגיש השופט גרוניס כי תהליכי הנחיתה וההמראה נקבעים על ידי מנהל רשות התעופה האזרחית ואינם נדרשים בהכרח להיכלל בתכנית המתאר. מטעמים אלה נדחתה העתירה. העותרים חויבו לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.