ת"א 13869/04

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: בין התובעים לבין הנתבעים התגלעה מחלוקת בנוגע לרכישת דירת מגורים. התובעים טענו כי הובטחה להם חניה מקורה עילית, ואילו הנתבעים טענו לחניה מקורה. הסכם המכר תיאר את הדירה כבעלת חניה מקורה, אך הנתבעים הסתמכו על חלק אחר של ההסכם ועל סקיצה וטענו כי היא מייצגת את אופיו האמיתי של מקום החניה. כדי ליישב את המחלוקת הסכימו הצדדים לעבור בדיקת פוליגרף, שתוצאותיה יהיו מחייבות. חוות דעת המומחה קבעה כי התובעים דוברי אמת ומצאה כי הנתבעים אכן הבטיחו חניה מקורה. כתוצאה מכך, חויבו הנתבעים לשלם לתובעים 10,000 דולר, בצירוף הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין. פסק הדין פירט גם את ההשלכות של אי התשלום והבהיר את ההתחשבות בפסיקת הוצאות קודמות. בלא שנשמעו ראיות נוספות, פסק הדין קבע גם כי בא כוח התובעים יוחזר למחצית השנייה של שכר הטרחה. החלטה זו התקבלה על סמך תוצאות הפוליגרף ופסק הדין החלקי, והעתק מפסק הדין היה אמור להישלח לשני הצדדים.