רע"א 2553-01-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת הרשמת מורן יהב בבקשה לפטור מהפקדת ערובה (רע"א 2553-01-25), תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **רקע עובדתי ותמצית המחלוקת:** המבקשים (דויטש ואח') הגישו בקשה לפטור מהפקדת ערובה בהליך ערעורי. טענתם העיקרית נסמכה על קיומו של פסק דין חלוט שניתן לטובתם בערכאה קודמת, המחייב את המשיבים (רבינוביץ ובניו) בתשלום סכום העולה על 5 מיליון ש"ח. הליכי הוצאה לפועל כבר נפתחו נגד המשיבים בגין חוב זה. המבקשים טענו כי אם יחויבו בהוצאות בהליך הנוכחי, אלו יקוזזו מחובם של המשיבים, ולכן אין הצדקה להטיל עליהם נטל נוסף של הפקדת ערובה. המשיבים התנגדו לבקשה, בטענה כי המבקשים לא הוכיחו את חוסר יכולתם לשאת בערובה, וכי הבקשה נובעת מאי נוחות בלבד. עוד נטען כי אין להבטיח את גביית ההוצאות אם יפסקו לטובתם, שכן הליכי ההוצאה לפועל עשויים שלא יניבו את מלוא הסכום. **התפתחות ההליך ושינוי מהותי:** בהחלטה קודמת, הרשמת יהב קיבלה את טענות המשיבים בנוגע לפגמים בהגשת ההליך, והורתה על הסבתו מבקשת ערעור בזכות לבקשת רשות ערעור. ביחס לבקשת הפטור מהפקדת ערובה, היא הנחתה את המבקשים להגיש הודעה המפרטת כיצד יוכלו להבטיח את הוצאות המשיבים, במקרה שהליכי הגבייה יצלחו. בנוסף, חויבו המבקשים בהוצאות בסך 1,000 ש"ח. בהמשך, המבקשים הגישו הודעה מפורטת, צירפו אסמכתאות להליכי ההוצאה לפועל, והציעו כי בא-כוחם, המשמש ככונס נכסים בתיקי ההוצאה לפועל, יעביר את סכומי הערובה לקופת בית המשפט מרגע קבלת התשלום הראשון. המשיבים דחו הצעה זו, בטענה כי הפקדת כספים בידי עורכי דין אינה מקובלת ואינה מהווה ערובה בטוחה. **עקרונות משפטיים רלוונטיים והחידוש בהחלטה:** 1. **מטרת הערובה:** הרשמת הדגישה את הפסיקה הקיימת לפיה מטרת הערובה היא לשמש מקור מהיר וזמין לתשלום הוצאות שנפסקו לטובת המשיב, ולא ככלי לגביית חיובים שנפסקו בערכאות קודמות (ע"א 4560/19). עיקרון זה מהווה את הבסיס לכל דיון בערובה. 2. **החלופה של הודעת קיזוז:** הרשמת התייחסה לאפשרות של הפקדת הודעת קיזוז חלף ערובה. היא הסתמכה על פסיקה קיימת (ע"א 2901/20) לפיה אפשרות זו שמורה למקרים בהם קיים חוב סופי, שאינו שנוי במחלוקת, של המשיב כלפי יוזם ההליך. הודעת קיזוז במקרים כאלו יכולה להיחשב חלופה מתאימה להפקדת ערובה במזומן. 3. **יישום העקרונות על המקרה הנוכחי:** * **חוב ודאי ובלתי שנוי במחלוקת:** הרשמת בחנה את תשובות המשיבים ומצאה כי הם אינם מכחישים את קיום החוב, את גובהו, את העובדה שלא שולם דבר, ואת חלוטות פסק הדין. כמו כן, לא נטענה כל טענה כי החוב בהוצאה לפועל נפרע או מוכחש. לכן, קבעה הרשמת, כי קיים חוב ודאי ובלתי שנוי במחלוקת, אשר יכול להוות בסיס לקיזוז. * **הבטחת גביית ההוצאות:** על אף קיום החוב, הרשמת התייחסה גם לשאלה האם ניתן יהיה לגבות את ההוצאות באופן מהיר וודאי. לאור העובדה שחובם הפסוק של המשיבים גבוה משמעותית מסכום הערובה הנדרש, ובהיעדר מחלוקת על עצם קיומו של חוב זה, קבעה הרשמת כי הפקדת **הודעת קיזוז** – לפיה המשיבים רשאים לקזז סכום מסוים (עד 25,000 ש"ח) מחובם הפסוק כלפי המבקשים באחד מתיקי ההוצאה לפועל, בהתאם לסכום ההוצאות שייפסקו – מהווה פתרון הולם שיבטיח את הוצאות המשיבים. 4. **החידוש העיקרי בהחלטה:** החידוש המרכזי אינו מהווה פריצת דרך תיאורטית, אלא יישום פרקטי ויצירתי של העקרונות המשפטיים למצב קונקרטי. הרשמת אינה מקבלת את הצעת המבקשים להפקדה אצל בא-כוחם, אלא מאמצת מנגנון של **הודעת קיזוז ממוקד** בתוך הליכי ההוצאה לפועל הקיימים. כלומר, במקום להפקיד כסף מזומן או ערבות בנקאית, המשיבים "מוותרים" על חלק מהחוב שיש להם לכאורה כלפי המבקשים, ובכך מבטיחים את תשלום ההוצאות אם יפסקו לטובתם. הדבר הופך את החוב הגדול שכבר קיים ל"בסיס" להבטחת ההוצאות הקטנות יותר בהליך הערעור. הדבר מתכתב עם הפסיקה שצוינה (ע"א 2901/20) לפיה הודעת קיזוז יכולה לשמש חלופה, אך כאן ההודעה מנוסחת באופן קונקרטי וממוקד, ומצביעה על אופן הגבייה הפוטנציאלי (קיזוז מחוב קיים בהליכי הוצאה לפועל). בכך, הרשמת למעשה "מגשרת" בין הצורך להבטיח הוצאות לבין המצב הכלכלי הנטען של המבקשים (או רצונם להימנע מהפקדת מזומן), תוך שמירה על אינטרס המשיבים. 5. **החלטה סופית:** הבקשה התקבלה, והמבקשים חויבו להגיש הודעת קיזוז עד לתאריך מסוים. במקרה של אי-ציות, צוין כי ההליך עשוי להימחק. לא נפסקו הוצאות נוספות בנסיבות העניין. **לסיכום:** החלטת הרשמת יהב מהווה דוגמה ליישום גמיש של כללי הפקדת ערובה. תוך התבססות על עקרונות קיימים, היא מצאה פתרון יצירתי המאפשר למבקשים להימנע מהפקדת ערובה במזומן, וזאת באמצעות ניצול החוב הגדול והחלוט הקיים לטובתם נגד המשיבים. ה"חידוש" הוא במנגנון הספציפי של "הודעת קיזוז" כחלופה ממוקדת, המביא בחשבון את מטרת הערובה ואת המצב העובדתי הייחודי.