עע"מ 7866/21

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין קודם, תוך הצגת שני שיקולים מרכזיים: סיכויי ההצלחה של הערעור ומאזן הנוחות. בעוד שההסתברות להצלחת הערעור אינה גבוהה באופן מוחלט, בית המשפט שם דגש רב יותר על מאזן הנוחות. למרות חששותיה של הוועדה המקומית כי הקמת דיר על החלקה לפני הכרעה בערעור עלולה להוביל לתוצאות בלתי הפיכות, בית המשפט מוצא כי כל בנייה לפני הכרעה סופית אינה מהווה עובדה מוגמרת שתפגע בהליך הערעור. אם ערעור הוועדה המקומית יתקבל מאוחר יותר, הריסת הבנייה תהיה על אחריותו של המשיב ותבטל טענות לנזק בלתי הפיך. יתר על כן, בית המשפט דוחה את הטענות לפיהן שלילת השהייה תפגע בזכויות פיתוח עתידיות במתחם 10, ומכיר בהערכת ועדת הערר את נסיבות המקרה הספציפיות, לרבות נסיבות מיקום ואישיות. משכך, בית המשפט אינו מוצא ראיות ממשיות לכך שבנייה מיידית תשבש נורמות תכנוניות הקבועות בתכנית הכוללנית או כי בנייה כזו פוגעת ביישומים עתידיים. בנוסף, מאחר שהדיר פועל בשטח הצפוי לפיתוח על פי תכנית הדיור המועדף (תמ"א 1067), אישור תכנית זו יטה עוד יותר את הכף לטובת המשיב. בדיונים אלה דוחה בית המשפט את בקשת הוועדה המקומית, מבטל צו מניעה זמני מנובמבר 2021 ומורה לוועדה המקומית לכסות את הוצאות המשיב בסך 3,000 ₪. ההחלטה משקפת שקילה זהירה של האינטרסים, תוך מתן עדיפות להשלכות המיידיות והמעשיות על פני תוצאות ערעור פחות וודאיות.