תא"ק 11854-04-12

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת להליך אזרחי בו מעורב מבקש שהוא היורש היחיד לעיזבון אביו המנוח. המשיב, רשות מקומית, מבקש לגבות חוב הנובע מארנונה שלא שולמה למנוח. המבקשת ביקשה לדחות את תביעת המשיב בנימוק שלא ניתן להכריע בה בהליך של פסק דין מקוצר, ובנוסף, הסכום המדובר אינו קבוע ומחייב שומה. המשיב טוען, לעומת זאת, כי התביעה נופלת תחת הוראות תקנה 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת מתן פסק דין מקוצר במקרים אלו. בית המשפט מצדד במשיב וקובע כי החוב הוא אכן תוצאה של ארנונה שלא שולמה, וככזה הוא נופל בגדריה של תקנה 202(2). יתר על כן, הסכום הנתבע הוא קבוע וניתן לחשב אותו באמצעות חשבון פשוט, מה שהופך אותו מתאים לשיפוט מקוצר. טענות המבקש בדבר שווי העיזבון בירושה והצורך בשומה נחשבות רלוונטיות אך מוקדמות בשלב זה, ומועלות ביתר שאת במסגרת בקשת רשות ההגנה. החלטת בית הדין דוחה את בקשת הדחייה של המבקש וקובעת דיון בבקשת החופשה להגנה. פסק דין זה ניתן בהעדר שני הצדדים ועומד כדחיית בקשת המבקש לדחיית תביעת המשיב.