ת"פ 522-11-15

תקציר

במקרה זה הורשע הנאשם, בן זוגה של המתלוננת א.א., בגרימת חבלה חמורה לא.א., שהייתה בת זוגו באותה עת. האירוע התרחש כאשר הנאשם, שלא רצה שא.א. תמשיך בהריונה, הכניס אותה בכוח לרכבו, נסע איתה והכה אותה באגרופים בבטנה בכוונה לגרום להפלה. הוא גם תקף אותה כשניסתה לבקש עזרה. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלונן מספר חבלות. תסקיר שירות המבחן הדגיש את הרקע המשפחתי הקשה של הנאשם ואת אישיותו הלא בוגרת, וציין כי הוא בעל עבר פלילי והפר צו מבחן קודם. הם העריכו אותו כבעל סיכון גבוה לפגיעה חוזרת וסיכוי נמוך לשיקום. התובע ביקש עונש של 4 שנות מאסר, ואילו סנגורו של הנאשם ביקש עונש קל יותר בשל נסיבותיו הקשות וגילו הצעיר. בית המשפט שקל את הערך החברתי שנפגע מהעבירה, את הפגיעה שנגרמה ואת נסיבות העבירה, לרבות התכנון המוקדם והמניע החד צדדי של הנאשם. הם לקחו בחשבון גם את הודאת הנאשם, נסיבות קשות והרשעות קודמות. באיזון בין גורמים אלה, גזר בית המשפט על הנאשם 20 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 25,000 ₪ כפיצוי למתלונן. פסק דין זה נועד לאזן בין ענישה לשיקום, תוך התחשבות במורכבות המקרה.