תפ"ח 1120/04

תקציר

הנאשמים הואשמו באישומים חמורים, בהם רצח, הריגה וקשירת קשר, אך בית המשפט זיכה אותם מחוסר ראיות מספיקות, תוך הסתמכות רבה על עדותו של ירון סנקר, עליה ערער. נאשמים 1 ו-3 הורשעו בניסיון רצח, ואילו נאשם 5 זוכה מכל אשמה. בית המשפט הרשיע את הנאשמים 1, 2 ו-3 בקשירת קשר לביצוע רצח, וכן הרשיע אותם ברצח כפול והריגה. נאשם 4 הורשע בסיוע לרצח ובגרימת מוות ברשלנות, ואילו נאשם 5 הורשע בנשיאת נשק ובמתן אמצעים לביצוע פשע. טענתו הראשונית של סנקר על הריגה בשוגג של תומר שבת הודתה מאוחר יותר כמכוונת. בית המשפט מצא ראיות משכנעות הקושרות את נאשמים 1 ו-2 לרצח, ואילו טענותיו של נאשם 3 התקבלו באופן חלקי. עם זאת, נאשם 4 זוכה מחמת ספק סביר, שכן הראיות הקושרות אותו לביצוע העבירות אינן חד משמעיות. כמו כן, זוכה נאשם 5 מחמת ספקות באשר לזיהויו, שכן סנקר לא זיהה אותו בחקירתו. השופט צבי גורפינקל הציע לאמץ החלטות אלה, עליהן הסכימו השופטות תחיה שפירא ושרה ברוש. הכרעת הדין הדגישה את הצורך בראיות משמעותיות שיתמכו בעדותו של סנקר וקראה להנחיות חד-משמעיות לגבי גבולות החוקרים בנסיבות חריגות.