ע"ו 52782-09-11

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית בנוגע לתנאי חופשה לחולה שדקר למוות את אשתו. הוועדה דחתה את בקשת המערער להארכת החופשה מעבר לחופשות הנלוות הנוכחיות בנות 24 שעות, בנימוק של חשש לשלום הציבור. למערער היסטוריה של סכיזופרניה פרנואידית והוא אושפז תחת צו אשפוז בעקבות רצח אשתו. הוועדה הפסיכיאטרית מעריכה את מסוכנותם של המטופלים לעצמם ולאחרים ויש לה שיקול דעת רחב לגבי תנאי החופשה. הם מבססים את החלטותיהם על גורמים כגון משך האשפוז, יציבות ההפוגה וחוויות חופשה קודמות. בית המשפט, תוך הכרה בשיקול דעתה הרחב של הוועדה, שוקל גם את הצורך בגישה מאוזנת הכוללת את זכותו של המטופל לחופשה ולשיקום. במקרה זה, בית המשפט בוחר שלא להתערב בהחלטת הוועדה ומוצא אותה סבירה, במיוחד בהתחשב בעברו של המערער ובסכנה השולית לשלום הציבור. עם זאת, השופט מציע מעבר מתון יותר לחופשות ארוכות יותר, מ-24 ל-48 שעות, המלווה באמצעי אבטחה נוספים. כמו כן מתבקשת הוועדה לדון מחדש בעניינו של המערער בתוך חודשיים, ולהותיר פתח לאפשרות לסעד נוסף. הערעור נדחה, ופסק הדין הנוכחי עומד בעינו. החלטה זו מתקבלת על מנת להגן על הציבור ולהבטיח את זכותו של המערער לחופשה ממושכת פוטנציאלית על בסיס התנהגות טובה עתידית והמשך טיפול.