רע"א 258/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המחלוקת הראשונית הייתה בין המבקשים, שבנו תוספות לביתם ללא היתר או היתר בניה, לבין הימנותא בע"מ, בעלת חלקה סמוכה. הימנותא הצליחה לתבוע את המבקשים בבית משפט השלום בירושלים, וכתוצאה מכך ניתן צו למבקשים לפנות את התוספות שנבנו שלא כדין על שטחם ועל חלקת הימנותא בתוך 45 יום. לאחר מכן ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובמקביל ביקשו עיכוב ביצוע, אך בקשתם נדחתה. לאחר מכן פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן רשות ערעור, תוך התמקדות בסיכויי הצלחת הערעור ובנזק הבלתי הפיך הנטען שייגרם כתוצאה מההוצאה לפועל. עם זאת, הבקשה נדחתה. המבקשים לא הציגו נימוקים משכנעים המצדיקים מתן רשות ערעור, והנסיבות לא עמדו בקריטריונים לחריג כזה, שכן המקרה לא עורר שאלות משפטיות משמעותיות, והפגיעה במבקשים לא הוגדרה חמורה או בלתי הפיכה. זאת ועוד, איחור הגשת הבקשה על ידי המבקשים, התנהלותם הפסולה והמשך הפרת פסק דינו של בית משפט השלום היו אף הם גורמים מכריעים בדחייה. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של הימנותא, והצו הארעי הוסר. פסק דין זה מחזק את התפיסה כי לא ניתן לסבול בנייה בלתי חוקית וכי יש לכבד פסיקות של בתי המשפט.