עמ"נ 20750-03-24

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בשל נזק ראייתי שנגרם על ידי המשיב. הערעור דן בשיוכו הפנסיוני של המערער על בסיס מועד שירותו הקבוע בצבא. חוק שירות קבע מחייב את הצבא לשמור מסמכים הקשורים לשירות החיילים, דבר שהצבא לא עשה במקרה זה, תוך גרימת נזק ראייתי למערער. המסמך החסר חיוני למחלוקת, והיעדרו הוביל לעדויות המבוססות על זיכרונות מלפני עשרים שנה, שאינן אמינות. מאחר שהצבא לא מילא את חובתו לשמור את המסמך, עובר נטל השכנוע אל המשיב. טענת המערער כי התחייב לשירות קבע בחודש יולי 2003 נתמכת בעובדות ויש לקבלה, המזכה אותו בפנסיה תקציבית. החלטת הוועדה כי המערערת עזבה את מסלול ההתנחלות באוגוסט 2004 אינה משכנעת, ולא ניתן להתעלם מהנזק הראייתי שנגרם עקב מחדל המשיב. גם טענת המערערת אינה חוסה תחת שיהוי או התיישנות, שכן למערערת נודע על ההבחנה בהשתייכות לפנסיה רק לאחרונה. ככלל, הערעור מתקבל, המשיב מצווה לקשור את המערערת להסדר הפנסיה התקציבית, ובקשת המערערת להוצאות נדחית בשל כנות המחלוקת.