עת"מ 44629-11-11

תקציר

המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה שהוגשה נגדם שכן הסמכות לדיור ולדיור הציבורי נתונה בידי הממשלה ולא בידי העירייה. למרות זאת, העירייה עושה מאמצים לסייע לאוכלוסייה הנזקקת, לרבות העותרים, באמצעות מתן פתרונות ביניים כגון קורת גג ומזון, עד למציאת פתרון קבע. זאת, בהמשך לפסקי דין קודמים שהכירו בזכות המחאה על קרקע ציבורית, אך גם הדגישו כי היא אינה זכות מוחלטת ויש לאזן בינה לבין זכויות ואינטרסים אחרים. בית המשפט מצדד במשיב וקובע כי החלטת העירייה לפנות את המאהל סבירה, מה גם שהיא התקבלה חודשים לאחר הקמת המאהל, והעירייה ניסתה למצוא פתרון זמני. יתר על כן, האחריות לספק דיור למעוטי יכולת, כאמור בסעיף 249(5) לפקודת העיריות, מוטלת על הממשלה ולא על העירייה. לאחרון אין משאבים או תקציב לבניית דיור ציבורי, והשיטה הנוכחית, המבוססת על קריטריונים לאומיים, מאוזנת יותר. בית המשפט מדגיש כי הזכות למקום מגורים אין פירושה הזכות לגור בעיר מסוימת, במקרה זה תל אביב. בסיכומו של דבר, העתירה נדחית, הצו הארעי לעיכוב ביצוע הפינוי מבוטל והפינוי מורשה להתנהל. פסק הדין ייכנס לתוקף ביום 8.1.2012 ויעניק לעותרים שהות לפנות את המקום בעצמם. העותרים לא יחויבו בהוצאות כלשהן, ופסק הדין יישלח לשני הצדדים.