ה"פ 4239-07-15

תקציר

התובעת, שעדיין נשואה אך פרודה מבעלה, טוענת לבעלות על מחצית מדירה שנמכרה במסגרת הסדר החוב של בעלה. הדירה, הרשומה על שם בעלה בלבד, נרכשה במאמצים משותפים, לטענת התובעת. הנתבעים כוללים את הבעל וכמה מנושיו, הטוענים כי תביעת התובעת היא ניסיון להגן על הנכסים מפני נושיו של בעלה. השאלה המרכזית היא איזה משטר רכושי חל על נישואי התובעת ובעלה. בית המשפט מגיע למסקנה כי חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, כלומר חזקת שיתוף או שיתוף בנכסים אינה גוברת בעניינם. מאחר שנישואיה של התובעת לא פקעו, ואין כל ראיה לקרע בינה לבין בעלה, היא אינה זכאית לחלק בדירה על פי החוק. יתר על כן, טענת התובעת כי חובו העסקי של בעלה לא אמור לגרוע מזכויותיה אינה מבוססת ומנוגדת להוראות החוק בדבר הסדר חוב טרם איזון משאבים. עוד מדגישה השופטת כי השיהוי הממושך של התובעת בעמידה על זכויותיה – הדירה נמכרה לפני שנים – פועל לרעתה, כמו גם העובדה שהדירה הושכרה לחלק מהנתבעים. התובעת לא הביאה ראיות מספיקות כדי לגבור על זכויות נושיו של בעלה, מה גם שהדירה לא הייתה בעיקרה למגורים אלא נכס להשקעה. לפיכך, התביעה נדחית, וכל צד אחראי לשכר טרחתו.