תמ"ש 3426/02

תקציר

פסק דין זה מתייחס לשתי תביעות בין הורים גרושים בנוגע לילדיהם: ע"א 3426/02, המבקשת ביטול חלקי של הסכם קודם ביניהם, ומס' 3427/02, המבקשת לקבוע הסדרי ראייה עתידיים. ההסכם המדובר, שאושר על ידי השופט בנר בשנת 2004, כלל תניה המטילה עיצומים כספיים על מי מהצדדים במידה ולא יעמוד בהסדרי הראייה. האב, המתגורר במעלות, הגיש את התביעה לביטול חלקי של ההסכם, בטענה כי האם מפרה לרעה את סעיף הסנקציה. עוד טען כי היא מרחיקה ממנו את הילדים וביקש לקבוע הסדרי ראייה. מנגד, טענה האם כי האב לא כיבד את ההסכמים וכי הילדים לא ראו אותו למעלה משנתיים. היא ביקשה שבית המשפט יאכוף את הסדרי הראייה ללא מניפולציה. השופטת, לאחר ששקלה את דיווחי פקידי הסעד ואת ההתפתחות החיובית ביחסי אב-ילד, פסקה לטובת בקשת האב, וקבעה כי הסנקציה שנקבעה מראש שגויה ואינה ראויה. הם ביססו זאת על כך שלא היה זה חלק מהסכמת הצדדים אלא תוספת שנעשתה על ידי השופט הקודם. יתר על כן, היא לא הייתה ספציפית מספיק והעמיקה את הקרע בין ההורים לילדים. לפיכך ביטל בית המשפט את סעיף הסנקציה, מתוך סבר כי הוא לטובת הקטינים. השופט הכריע גם בתביעה להסדרי ראייה, והתווה לוח זמנים חדש והנחיות לשני ההורים. יש לציין כי השופטת לא פסקה הוצאות לאף אחד מהצדדים, במטרה לשמר את היחסים העדינים הכרוכים בכך. ההחלטה התקבלה ללא פרטים מזהים וניתן היה לפרסמה.