ת"א 2479/09

תקציר

פסק הדין מורה על עיכוב ההליכים שהוגשו נגד הנאשמים למשך שנה. מדובר בתביעות לפינוי חוות בודדות או התנחלויות בנגב, שלכאורה אינן עומדות בדרישות החוק מבחינת החזקה בקרקע, ודיני התכנון והבנייה. התיקון לחוק הרשות לפיתוח הנגב משנת 2010 מבקש להסדיר את מעמדן של חוות אלה, והוקמה ועדה בין-משרדית לבחינה ולאישור פרויקטים קיימים העומדים בדרישות. הנתבעים רשאים לפנות לוועדה זו ולבקש חוזה חכירה דורי למקרקעין שבניהולם. בית המשפט מצא כי התנאי המוקדם של המדינה, לפיו על הנאשמים להוכיח תחילה את סיכויי הצלחתם בפני הוועדה, על מנת שעניינם יידון, סותר את כוונת המחוקק. לכן, צריכה להיות לנאשמים הזדמנות להציג את טענותיהם בפני הוועדה. גם המדינה צריכה לגשת לוועדה הזאת בלב פתוח ובנפש חפצה. התביעות שהגישה המדינה נדחות, אך אין בכך כל משוא פנים, והמדינה יכולה להגיש אותן מחדש לאחר שנה, במיוחד אם הנתבעים פועלים בחוסר תום לב או ממשיכים להפר את החוק. החלטה זו באה לאזן בין זכויות שני הצדדים במקרה חריג זה ומאפשרת זמן לבירור המצב המשפטי.