ת"א 21722-03-17

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה לתשלום גמול הולם בגין שירותי ייעוץ שנתנה התובעת לנתבעים. התובע, רואה חשבון המתמחה בהסדרי חוב ובמימון בנקאי, טען כי סיפק שירותים אלה לנתבעים - חברה לשיווק מוצרי אופנה ובעליה, ומנכ"ל החברה - כדי למנוע את קריסת החברה. השירותים הובילו לכאורה לכריתת הסכם עם משקיעים ובנקים, שהזרים הון לעסק ומחק חובות משמעותיים. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע. נפסק כי ההסכמים בין הצדדים לא כללו כל התחייבות לתשלום דמי ייעוץ, וגם התביעה להתעשרות נדחתה, שכן התנהלותו של התובע נועדה בראש ובראשונה לקדם את האינטרסים שלו ושל משקיעים אחרים. כמו כן, אין לחייב את הנתבע גם אם הפיק רווח עצמאי מהעסקאות. בית המשפט פקפק בגרסתו של התובע לאירועים, ובפרט בקיומו של הסכם בעל פה עם הנתבעת, ומצא כי אין זה סביר שסכום כה משמעותי לא יצויין במפורש בחוזה כתוב. בנוסף, נטישת הנתבעת את ההליכים והעמימות בכתב התביעה המתוקן כלפי חברת האופנה הנתבעת הביאו לכך שגם התביעה נגדם נדחתה, ללא הוצאות. פסק דין זה מדגיש את האתגרים שבהוכחת הסכמות בעל-פה, במיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים, ומדגיש כי פעולה למען האינטרס האישי של אדם אינה מזכה בהכרח בהשבה מאחרים שאבים תועלת מפעולות אלה.