ת"א 2268/09

תקציר

התובעת, חברה לשירותי ניקיון, תבעה את המועצה הנתבעת בגין אי תשלום חשבוניות בגין שירותי ניקיון שניתנו למועצה. התובעת טענה כי הנתבעת לא שילמה את מלוא הסכום המגיע לה על פי ההסכם בין הצדדים וביקשה להשיב את היתרה בסך של כ-166,000 ₪. עם זאת, הנתבעת טענה כי התובעת אינה זכאית לסכום הנתבע, בטענה לביצועים לקויים והיעדר תיעוד מתאים. בית המשפט שמע עדויות משני הצדדים והגיע למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. עדי התובע היו בעלי ידע מוגבל והסתמכו על הצהרות לא מאומתות, בעוד הנתבע הציג ראיות משכנעות לתפקוד לקוי של התובע ולפעולות בזמן אמת לטיפול באי-התאמות בחשבוניות. בית המשפט מצא כי התובעת הוציאה חשבוניות ללא תלות בעבודה שבוצעה בפועל, ולא הוכחה טענתה כי התשלום היה מבוסס על תעריף גלובלי ולא לפי שעה. בנוסף, התובע לא הצליח להביא ראיות משכנעות לביצוע העבודה, למרות שהיו לו האמצעים לעשות כן. ככלל, בית המשפט קבע כי הנתבעת פעלה באופן סביר בניכוי תשלומים והודיעה לתובע על הסיבות לניכויים אלה. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובע והורה לתובע לשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, בהפרשי הצמדה וריבית.