בש"א 9012/09

תקציר

המבקשים ביקשו לתקן את מה שלדעתם היה טעות בחישוב יתרת הארנונה כפי שהורה בפסק דין קודם. לטענתם, פסק הדין מחייב אותם לשלם סכום גבוה משמעותית ממה שהיה חייב בפועל על פי התחשיבים שנעשו באמצעות תוכנת ה"אומדן". המשיב טען מנגד כי יש לדחות את הבקשה משום שהיא אינה נתמכת בתצהיר כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי. בנוסף, הם טענו כי התחשיבים שהציג המבקש אינם ברורים וכי פסק דינו המקורי של בית המשפט חישב נכון את הסכום. השופט הסכים עם המשיב בשני המקרים. ראשית, הם ציינו כי טענת המבקש היא יותר טענה משפטית מאשר עובדתית, ולכן אין צורך בתצהיר. עם זאת, השופט גם הגיע למסקנה כי הטעות הנטענת בחישוב לא הייתה טעות סופר גרידא אלא סוגיה מהותית המחייבת ערעור ולא תיקון לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. השופט הדגיש כי בית המשפט לא בחן את החישובים הספציפיים בעת מתן פסק הדין המקורי ולא יעשה זאת כעת, שכן הוא כבר סיים את עבודתו בנושא. יתר על כן, השופט הצביע על כך שאי התאמות קלות בסכומי החישוב היו שכיחות ולא בהכרח הצביעו על טעות. מטעמים אלה דחתה השופטת את הבקשה וקבעה כי על המבקש לשאת בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דינו של המשיב.