סע"ש 17409-02-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה שהגישה עובדת נגד מעסיקתה, חברה ישראלית, בגין אי העסקתה בארצות הברית. חוזה ההעסקה, שניהל משא ומתן ונחתם בארה"ב, כלל סעיף בוררות ברור וחד משמעי הקובע כי כל מחלוקת תיושב באמצעות הליכי בוררות בארה"ב, על פי החוק האמריקאי. התקיימו מספר דיונים, במהלכם הציגו הצדדים את טיעוניהם. התובע, אזרח ישראלי, טען כי על בית המשפט הישראלי לדון בתביעה, ואילו הנתבע טען כי יש לקיים את סעיף הבוררות ולדון בתיק בארה"ב. בית הדין בחן את הראיות ושקל גורמים שונים. הם לקחו בחשבון את תנאי העסקתו של התובע, אשר תאמו את מדיניות החברה בארה"ב, לרבות תשלום שכר בדולרים, הטבות ואופציות למניות הכפופות לדין האמריקאי. בנוסף, חוזה ההעסקה חודש וניתן לסיומו בכל עת, והתובעת עבדה והתגוררה בעבר בארה"ב. עוד ציין בית הדין כי התובעת לא סיפקה כל ראיה לכך שהליכי הבוררות בארה"ב ימנעו ממנה הליך הוגן. בסופו של דבר החליט בית הדין כי יש לדחות את התביעה, שכן הפורום המתאים לתביעה היה בארה"ב, כמפורט בסעיף הבוררות בחוזה העבודה. בית הדין הדגיש כי אין מדובר בהכרעה לגופה של התביעה, אלא בבחירת הפורום והדין החל. התובעת חויבה לשאת בהוצאות הנתבעת, בסך 7,000 ₪, ונמסר לשני הצדדים על זכותם לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.