ת"א 22106-02-22

תקציר

יורשי העיזבון נמצאים בהליך בוררות ממושך, שנמשך קרוב לעשר שנים, לאחר פטירת המנוח. הבוררות נועדה לחלק את הירושה אך התאפיינה בעיכובים ובחוסר החלטיות. המבקשים, המהווים את רוב הירושה, ביקשו להדיח את הבורר, בנימוק של עיכובים מיותרים וחוסר התקדמות. עם זאת, בית המשפט סבור כי סילוק הבורר יגרום יותר נזק מתועלת ועלול להוביל לעיכובים משמעותיים נוספים. במקום זאת, בית המשפט מחליט לאפשר לבורר להישאר בתפקידו אך עם הוראות ספציפיות ומסגרת פרוצדורלית מוגדרת. הדבר נועד להביא את הבוררות לסיומה. הבורר מונחה לתת פסק סופי שיקבע את אופן חלוקת העיזבון בפרק זמן מוגדר, תוך התחשבות גם בצורך בסיום במועד ובהשלכות המס של כל שיטת חלוקה. החלוקה בפועל תתבצע על ידי מנהל העיזבון. כמו כן, נדרשים המשיבים לשאת בהוצאות ההליך המשפטי, בסך 45,000 ₪, תוך זכות קיזוז. החלטת בית המשפט נועדה לסגור את הסכסוך הממושך ולהקל על חלוקת העיזבון ליורשים.