בר"מ 3644/13

תקציר

במקרה זה עסק בית המשפט בבקשה למתן רשות ערעור על תביעת פיצויים בגין נזק שנגרם בהחלטה תכנונית, שנבחנה על ידי גורמים מקצועיים לרבות שמאי מכריע וועדת ערר. התיק עבר מספר ערכאות שיפוטיות, כאשר המבקשים ערערו על הסטנדרט המחמיר להתערבות בחוות דעתו של השמאי. בית המשפט ציין כי התערבות מוגבלת בדרך כלל למקרים של טעות מהותית או פגם חמור. היא הדגישה כי בעוד שוועדת הערר יכולה לבחון את חוות הדעת של השמאי, היא בדרך כלל תאמץ אותה אלא אם כן נמצאו טעויות משמעותיות. המבקשים העלו מספר טענות כנגד שיטותיו וממצאיו של השמאי: אי התחשבות בהשפעות מסוימות על התכנית, הסתמכות בלתי ראויה על נתוני עסקאות ופיקוח לכאורה על הבדלים שכונתיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי מדובר בשאלות שמאות במסגרת שיקול דעתו של המומחה ואינן מצדיקות התערבות נוספת. עוד טענו כי אין הצדקה לפיצוי לחלק מבעלי הדירות שמכרו במחירים גבוהים יותר, אך לא סיפקו תשתית עובדתית מספקת לטענה זו. בנוסף, קריאתם לחישוב מחדש של הריבית ממועד ביצוע התוכנית ולא מאישורה נדחתה, בהתאם לאמות המידה המשפטיות שנקבעו. בסופו של דבר דחה בית המשפט את בקשת הערעור, תוך חיזוק שומות השמאי והחלטות הערכאות הנמוכות יותר, והורה למבקשים לשלם הוצאות משפט. השופטים דנציגר וזילברטל הסכימו עם החלטתו של השופט פוגלמן.