ת"א 19507-08-18

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת אופנוע בדצמבר 2017, הגיש תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הצדדים הסכימו על סוגיית החבות, והותירו את שאלת הנזקים להכרעת בית המשפט. התובע עבר ניתוחים רבים בגין שבר פתוח ברגלו השמאלית ותבע נזקים שונים, לרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, עזרה לזולת בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. בית המשפט מינה מומחה לאורתופדיה, פרופ' דורון נורמן, אשר העריך את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 10% התאמה לפי סעיף 35(1)(ב) ו-5% נכות נוספים בשל צלקות. המומחה הבהיר כי כיעור הצלקות יכול להצדיק אחוזי נכות גבוהים יותר, אך עמד בהערכתו. בית המשפט הסכים עם חוות דעתו של המומחה, ומצא אותה סבירה ומבוססת על תשתית עובדתית ראויה. בהתחשב באופיו הנמרץ והמוכשר של התובע, בנחישותו להמשיך בלימודיו וביכולתו לתפקד באופן עצמאי, קבע בית המשפט את שיעור הנכות התפקודית לכל היותר לדרגת הנכות הרפואית. בית המשפט קבע גם את שכרו של התובע בעבר ובעתיד, וקבע 13,000 ₪ לחודש נטו לחישובים עתידיים ו-1,300 ₪ לחודש לחישובי עבר. בית המשפט פסק 15,600 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר, פיצוי גלובלי בסך 25,000 ₪ בגין עזרה לזולת בעבר ובעתיד, 2,500 ₪ בגין הוצאות רפואיות ונסיעות ו-40,003 ₪ בגין כאב וסבל. סך הנזק חושב לפי 386,695 שקל, כולל שכר טרחת עורכי דין והחזר שכר טרחה. הנתבע חויב לפצות את התובע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 17.2.2022.