עת"מ 1341/09

תקציר

אזרחית אתיופיה, שנכנסה לישראל באשרת תייר בגיל 13, עתרה נגד ההחלטה לדחות את בקשתה למעמד קבע במדינה. העותרת, שננטשה והושארה לדאוג לעצמה בגיל צעיר, טענה כי נבצר ממנה להגיע לבית הספר ולכן אין לפסול אותה מלקבל מעמד קבע מכוח החלטת הממשלה בדבר מתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים. היא הדגישה את השתלבותה בחברה הישראלית ואת נסיבות חייה הטרגיות. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי החלטת הממשלה קובעת תנאים מצטברים לקבלת מעמד קבע, לרבות נוכחות בבתי הספר, והתערבות בית המשפט בעניין זה מוגבלת. החלטת המשיב לדחות את בקשת העותר לפי ההחלטה האמורה נמצאה סבירה ומידתית. יתר על כן, סמכותה של הוועדה הבין-משרדית היא לשקול טעמים הומניטריים ואולי להתעלם מתנאים מסוימים שלא התקיימו, שכבר הוצעו לעותר. בית המשפט הכיר בסיפורה הטרגי של העותרת ובהימנעותה של המדינה מלהגן עליה כקטינה, אך הגיע למסקנה כי דרך הפעולה הראויה אינה להקל בתנאי הקבע. במקום זאת, יש להפעיל את שיקול דעתה של הוועדה במסגרת שנקבעה על ידי הממשלה. לעותרת הוקנתה הזכות לקבל אשרה זמנית בתוקף לשנתיים, במהלכן תוכל לקבל החלטות לגבי עתידה, ובית המשפט עודד אותה להגיש בקשה נוספת לאחר מכן.