תפ"ח 29438-03-20

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט לבקשת ההגנה לבטל את כתב האישום נגד הנאשם בגין רצח בנסיבות מחמירות, ניסיון רצח, החזקת נשק וסיכון חיים, הקשורים לאירוע ירי מיום 12.1.00. ההגנה טענה כי אין די ראיות כדי אפילו לשקול אשמה, והדגישה את היעדר הראיות הפורנזיות הקושרות את הנאשם לפשע או מציבות אותו בתוך הרכב שממנו בוצע הירי. הם ציינו נוכחות DNA של חשוד נוסף ברכב המילוט והדגישו כי לנאשם היה אליבי, וטענו כי שהה במוסך סמוך בזמן האירוע. ההגנה גם תהתה מדוע לא הוכח קשר ישיר לרכב הלקסוס והצביעה על כך שפריטים שנמצאו בסמוך לזירת הפשע נשאו תערובות DNA שאינן מזהות באופן בלעדי את הנאשם. עם זאת, בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות כדי לדחות את טענת ההגנה. היא ציינה אלמנטים נסיבתיים שונים, כגון הופעתו של הנאשם בתחנת דלק זמן קצר לאחר שנמלט מהלקסוס, יחף כאילו נמלט דרך שדה בוצי שבו נמצאו פריטים מפלילים. בית המשפט הדגיש כי בשלב פרוצדורלי זה, ההתמקדות היא בשאלה האם קיימות מספיק ראיות בסיסיות להמשך ולא בניתוח מעמיק של מהימנות הראיות. היא ציינה כי למרות היעדר עדי ראייה ישירים או קשרים פורנזיים מוחלטים, הצטברות הראיות הנסיבתיות – כרונולוגיות, גיאוגרפיות ויחסיות – סיפקה בסיס מספיק להמשך המשפט. משמעות דחיית הבקשה היא שהמשפט יתקדם, וחששות ההגנה ייבחנו באופן יסודי יותר במתן פסק הדין בסופו של דבר.