ע"פ 71220/06

תקציר

המערערת, מטפלת במעון "מעמת דור", הורשעה בשבע עבירות של התעללות בחסרי ישע שהיו תחת חסותה ונגזרו עליה שנת מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וחויבה לשלם פיצויים בסך 17,000 ₪ לקטינים. היא ערערה על גזר הדין ועל גזר הדין. סעיפי האישום נגדה כללו התעללות נפשית ופיזית בתינוקות שהיו תחת חסותה במשך כשנתיים. עד התביעה המרכזי היה מטפל אחר שתיאר בפירוט את התנהגותו של המערער. בית משפט קמא מצא את עדותה אמינה ומהימנה, אך חלק על מהימנותה של עדה אחרת, גליה, אמו של אחד הקטינים שעברו התעללות. בית המשפט מצא את עדותה של המערערת בלתי אמינה והרשיע אותה בשבעה מתוך שמונת האישומים. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הראיות ואת ממצאיו של בית משפט קמא, לא ראתה עילה להתערב בקביעות המהימנות של הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט דן בשאלה המשפטית מהי "התעללות" לפי סעיף 368ג לחוק העונשין ובתפקידה של ההשפלה בהגדרת התעללות. התנהגותו של המערער, שכללה קללות וצעקות על התינוקות, נמצאה כבעלת פוטנציאל לגרום להם נזק ולכן היוותה התעללות, גם אם התינוקות לא הבינו את משמעות המילים. עם זאת, בית המשפט הסכים עם טענת המערערת כי כתב האישום, שבו היא מיוחסת לשמונה עבירות שונות, אינו הוגן משום שהמדינה טענה כי מכלול המעשים "מגבש את עבירת ההתעללות". בית המשפט איחד את האישומים הנוגעים להתעללות נפשית לעבירה אחת, אך אישר את האישום הנפרד בגין התעללות פיזית. רוב חברי הרכב הציעו להפחית את העונש לשישה חודשים, אותם ניתן יהיה לרצות כעבודות שירות, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ובאופי המעשים. השופט שהם הסכים עם איחוד סעיפי האישום של התעללות נפשית, אך סבר כי אישום ההתעללות הפיזית צריך לעמוד בפני עצמו. השופט שייצר הסכים לקבל שני אישומים נפרדים. ההחלטה התייחסה בהרחבה גם לצורך להגן על תינוקות ולתפקידו של בית המשפט בשמירה על סטנדרטים לביטחונם, תוך התייחסות לאמנות בינלאומיות בדבר זכויות הילד. בסופו של דבר, הערעור התקבל באופן חלקי, ועונשו של המערער הופחת לשישה חודשים, ריצוי עבודות שירות.