רבני 1375258/10

תקציר

פסק הדין סובב סביב מאבק משפטי מורכב בין בני זוג גרושים בנושא מזונות ילדים ומזונות. האישה הגישה תחילה תביעת גירושין, כולל משמורת ילדים ומזונות, ולאחר מכן ביקשה מזונות זמניים. הבעל השיב בבקשה לדחייה, תוך שהוא מצטט פסיקה קודמת (ע"א 7628/17) שהגבילה את סמכות בית הדין לדון בתביעות מזונות. לאחר מכן משכה האישה את בקשתה והגישה תביעה חדשה להחזר הוצאות הקשורות למזונות ילדים. תביעה זו עברה מספר תיקונים, שבמרכזם בקשה זמנית להחזר הוצאות. עם זאת, בשל עתירות מתמשכות לבג"ץ הנוגעות לפרשנות דיני מזונות ילדים, החליט בית הדין הרבני כי אין זה ראוי לדון בסוגיה במסגרת הצרה שנקבעה בפסק הדין הקודם. הם הגיעו למסקנה כי יהיה יעיל והוגן יותר להשאיר את העניין לבירור בבית המשפט לענייני משפחה, מה שיוביל לדחיית התביעה וללא צו להוצאות. פסק הדין קורא למחוקק להעניק סמכות ברורה למניעת סיבוכים עתידיים ומדגיש כי אין לפרש את ההחלטה כמגבילה את סמכות בית המשפט במקרים אחרים. בית הדין הרבני מביע צער על המשך המאבק המשפטי ומקווה לפתרון חקיקתי שיחסוך מצוקה נוספת לזוגות המתגרשים.