סע"ש 16934-05-19

תקציר

פסק הדין משרטט סכסוך בין שני תובעים שעבדו אצל הנתבעת כקבלני משנה, והפרת חובותיו של הנתבע כמעסיק לאחר מכן. התובעים טענו כי לא נמסרה להם הודעה מוקדמת על תנאי עבודתם, והנתבעת הודתה בטענה זו. בית המשפט פסק לכל תובע פיצוי בסך 2,500 ₪ בגין אי מסירת הודעה. לאחר מכן דן פסק הדין בקביעת שכרו של כל תובע, בהתחשב בהיעדר ראיות בכתב ועדויות סותרות. לגבי תובעת 1 קבע בית המשפט תעריף יומי ברוטו של 380 ₪, ולגבי תובעת 2 תעריף יומי ברוטו של 246 ₪. שיעורים אלה התבססו על הראיות הקיימות, לרבות תלושי שכר ועדויות התובעים והנתבע. כמו כן נבחן היקף עבודתם של התובעים, כאשר בית המשפט העדיף את גרסת התובעים לאירועים בשל עדויותיו הבלתי עקביות של הנתבע. נקבע כי התובע 1 עבד 80% מהזמן, ותובע 2 עבד 75% מהזמן. בית המשפט בחן תביעות שונות לפיצויים הקשורות לפיצויי פיטורים, היעדר הפקדות לתגמולים, אי קיום שימוע והודעה מוקדמת. תביעתם של התובעים לפיצויי פיטורים חושבה מחדש על פי היקף העבודה שנקבע והתעריפים היומיים, והנתבעת חויבה לשלם לתובע 1 ש"ח 4,275 ש"ח ולתובעת 2,590 ש"ח. התביעה לאי קיום שימוע נדחתה מאחר שהתובעים לא הוכיחו כי נדחו. בקשת הנתבעת לניכוי בגין העדר הודעה מוקדמת של התובעים התקבלה, כאשר התובעת 1 חייבת 2,736 ₪ והתובעת 2 חייבת 1,660 ₪. לאחר מכן שקל בית המשפט את זכאותם של התובעים להטבות שונות, לרבות פדיון חופשות ודמי חגים, והורה לנתבעת לשלם תשלומים בהתאם. התובעת 1 תבעה גם פיצוי בגין אובדן קצבת נכות בעקבות תאונה. בית המשפט מצא כי הנתבע הפר את חובתו לבטח את התובע 1 בקרן פנסיה, וכי הפרה זו עלולה הייתה לגרום לאובדן קצבת הנכות. עם זאת, סכום הנזק שנגרם לתובע 1 לא נקבע, ובית המשפט החליט כי יש למנות מומחה לרפואה תעסוקתית שיבחן שאלה זו. לבסוף, הוצאות ההליך חולקו בין הנתבע לבין התובע 2, כאשר הוצאותיו של התובע 1 הוקפאו עד לסיום התיק. הנתבעת חויבה לשלם לשני התובעים, לרבות סכומי הפיצויים הנ"ל, דמי חופשה ודמי חגים, אשר כולם יישאו ריבית החל מיום 10.4.2018 ועד למועד התשלום. ההחלטה על מינוי מומחה תעסוקתי והעלויות הנלוות תתקבל בנפרד.