ע"ע 1034/02

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי המערערת, המדינה, לא תהיה רשאית להציג תצהירים או עדויות עדים לאחר שלא עמדה במספר מועדים. המדינה ערערה על החלטה זו, בטענה כי היא פוגעת בזכותה להתגונן ולהציג את טענותיה. לאחר שבחן את ההיסטוריה הממושכת של התיק, שהתאפיינה בהארכות ועיכובים רבים שנגרמו על ידי הצדדים, הכיר בית המשפט בסלחנות שהפגין כלפי המשיב ובזכותה של המדינה להציג את ראיותיה. עם זאת, הגישה הסלחנית כלפי הארכות מותנית בנימוקים מוצדקים ובתום לב, שהמדינה לא הצליחה להוכיח. בקשתה להארכה הגיעה חודשיים לאחר המועד האחרון. בית המשפט שקל גם את טענת המדינה כי שלילת זכותה להציג ראיות עלולה לגרום לעיוות דין ואת העובדה שהדיון לגופו של עניין טרם החל. בסופו של דבר התקבל הערעור, ולמדינה ניתנה הזכות להגיש את תצהיריה, תוך הבטחת דיון הוגן. המדינה חויבה להגיש את ראיותיה עד ליום 18.7.02, ובית המשפט המחוזי יקבע מועד לדיון העיקרי. בנוסף, חויבה המדינה לשלם למשיב את הוצאות הערעור בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, ללא קשר לתוצאה הסופית. פסק הדין הדגיש את הצורך בפתרון מהיר של התיק, והביע תקווה לסיומו המהיר.