תלה"מ 10917-06-19

תקציר

פסק הדין מתאר את האחריות הכלכלית של כל הורה כלפי ילדיו לאחר פרידה. השופט פותח בסיכום הדינים החלים על תשלום מזונות לילדים קטינים על פי החוק הדרוזי, הקובע כי האב אחראי לתשלום מזונות לילדיו עד שיוכלו לפרנס את עצמם, ואילו האם אחראית אם לאב אין אמצעים לעשות כן. במקרה זה, מאחר ולאב יש אמצעים לפרנס את ילדיו, מוטלת עליו חובה מוחלטת לשלם מזונות. לאחר מכן השופטת מעריכה את צרכיהם של הקטינים, בהתחשב בכך שהתובע לא סיפק ראיות מספיקות להוצאות המדויקות. בהתבסס על פסיקות קודמות ועל רמת החיים של המשפחה, השופט מעריך את הצרכים החודשיים של כל קטין ב-1,500 שקל, בנוסף להוצאות הדיור. השופט קובע גם את היכולות הכלכליות של שני ההורים. הכנסתה החודשית של האם נאמדת בכ-9,500 ש"ח ואילו זו של האב נאמדת בכ-13,000 ש"ח. בהתחשב בצרכי הקטינים, בילוי עם כל אחד מההורים ויכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, מחליטה השופטת כי על האב להפריש 1,350 שקלים בחודש למזונות כל ילד קטין ו-40% מהוצאות הדיור, עד למקסימום של 1,000 שקלים בחודש. השופטת מפרטת גם את חלוקת ההוצאות האחרות, לרבות חינוך, הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חריגות אחרות. על הצדדים להתחלק בעלויות אלה באופן שווה, למעט הוצאות מסוימות שהאב נדרש להמשיך ולשלם, כגון שיעורי כדורגל וצילום של ילדו. בנוסף, פסק הדין מתווה את דרכי התקשורת בין ההורים בנוגע לחילופי מידע והודעות על מזונות ילדים. לבסוף, השופטת מדגישה כי חובת מזונות האב מכסה את כל צרכי הקטינים, לרבות דיור, ואין צו להוצאות נוספות. פסק דין זה מחייב, ונכנס לתוקף ממועד הגשת התביעה ליישוב סכסוך.