רמ"ש 47828-09-19

תקציר

בעל ואישה, שנישאו בשנת 1991 וחולקים שני ילדים, דנים בחמש השנים האחרונות בתביעות שונות לאחר גירושין בבית המשפט, כולל מזונות ילדים ואישה, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים. בני הזוג היו כפופים להחלטות רבות בנושאים אלה, כולל פסק דין משנת 2015 שקבע את תשלומי המזונות הזמניים לאישה ולשני ילדיהם, המתגוררים בעיקר עם האישה. הבקשה הנוכחית המונחת בפני בית המשפט היא בקשת הבעל להפחית את תשלומי המזונות הזמניים עבור ילדם הקטין של בני הזוג, יליד שנת 2002, עקב שינויי נסיבות מהותיים לכאורה. בפני בקשת הבעל, שביקש אף הוא לערער על החלטה שדחתה את בקשתו לעיון חוזר, עומדות שתי טענות עיקריות. ראשית, טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא בדחותו את הבקשה למזונות מופחתים. שנית, טוענת המבקשת כי בית המשפט הגדיל את תשלומי המזונות הזמניים מבלי שהנושא הועלה על ידי המשיב ומבלי שבית המשפט הסמיך לכך. המשיב, מצדו, טוען כי המבקש אינו מקפיד על הסדרי ראייה וכי חלק מהחיובים שחויב לשלם כבר מולאו. לאחר שיקול דעת מעמיק, בית המשפט מחליט לדחות את בקשת רשות הערעור. בית המשפט מדגיש כי יש להתערב בהחלטות מזונות זמניים רק במקרים חריגים, ומקרה זה אינו מצדיק התערבות כזו. זאת ועוד, בית הדין אינו מוצא כל טעות שיפוטית בהחלטתו של בית משפט קמא ומציין כי המזונות הזמניים שנפסקו בעבר אכן היו גבוהים מחובתו הנוכחית של הבעל. בית המשפט מתייחס גם להחלטה השנייה בעניין הבקשה לעיון חוזר ומגיע למסקנה כי אין הצדקה להתערב בקביעתו של בית משפט קמא, מה גם שהתיק מצוי עדיין בשלב שמיעת הראיות. הבקשה נדחית, והמבקש נדרש לשלם את הוצאות המשפט של המשיב.