עת"מ 4689-02-14

תקציר

העותרים הגישו עתירה ארבעה וחצי חודשים לאחר החלטת ועדת המשנה להתנגדויות, לאחר המועד האחרון של 45 יום, מבלי לנמק את השיהוי או לבקש הארכה. בית המשפט בדרך כלל אינו מתערב בהחלטות מנהליות הנוגעות לתכנון, וטענות העותרים נגעו לתכנון ולא העלה אותן בתקופת ההתנגדויות. לגופה של העתירה, הקרקע המדוברת מיועדת למסחר משנת 1978, וטענות העותרים בדבר היעדר זיקה בין הבריכה הטיפולית לצרכי השכונה, והטענה כי התכנית פוגעת באיזון השכונה, נדחות שכן אותו שימוש אושר בשנת 2001. העותרים גם רכשו את הבית רק בשנת 2005, לאחר שהבריכה הטיפולית אושרה, כלומר הם אינם יכולים לטעון שהבריכה מנוגדת למציאות התכנונית. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותרים בדבר חניה, פתרונות מחוץ לקו הכחול, ירידת ערך והצדקה תכנונית. הקרקע מיועדת למסחר מזה שנים רבות, וההרחבה אינה משפיעה באופן משמעותי על השכונה. החלטות הוועדות היו סבירות, עם הצדקה תכנונית מספקת, והעתירה נדחית. הוצאות המשיבים נפסקו לעותרים בסך 25,000 ₪.