ע"מ 26082-07-14

תקציר

הערעור נסוב בעיקרו סביב החלטת המשיב להטיל על המערער כפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ בגין הוצאת חשבוניות מס שלא כדין, וההחלטה לפסול את ספרי המערער ולהטיל עליו קנס לפי סעיפים 77ב ו-95 לחוק מע"מ. המערערת הינה יועצת מס אשר סיפקה שירותי הנהלת חשבונות למספר חברות. המשיב טוען, כי המערער הוציא חשבוניות מס פיקטיביות לשניים מלקוחותיו, ביג ביגוד ועדן אופנה, וניכה את מס התשומות הכלול בהם בספרייה, ולפיכך הוא נדרש לשלם כפל מס הנקוב בחשבוניות. בית המשפט בחן האם המשיב הציג ראיות מספיקות כדי להצדיק את החלטותיו. באשר לחשבוניות שהוצאו לביג ביגוד, קבע בית המשפט כי המשיב לא הציג תשתית עובדתית מספקת לביסוס חבות המערערת להוצאתן, שכן הטענות התמקדו בהוכחת היותן חשבוניות פיקטיביות וכי המערער היה אחראי לניכוין אותן בספרי לקוחותיו. למרות שבית המשפט מצא כי החשבוניות לעדן פאשן אכן פיקטיביות, הוא קיבל את טענת המערערת כי המשיב לא הציג תשתית ראייתית ברורה ומשכנעת להוכחת הוצאתן של המערערות. עם זאת, בית המשפט שוכנע כי המערערת כתבה את החשבוניות, ולפיכך דחה את הערעור בעניין החשבוניות שהונפקו לעדן פאשן, אך החליט להפחית את כפל המס למס העסקה הגלום בה, בשל הימנעותו של המשיב מלהביא ראיות לתועלתו הכלכלית של המערערת מהפרשה. באשר להחלטה לפסול את ספריו של המערער ולהטיל עליו קנס, קבע בית המשפט כי המשיב נתקל בקושי ניכר להצדיק החלטה זו. בית המשפט קיבל את הערעור בעניין פסילת ספרי המערער והקנס שהוטל עליו, שכן המשיב לא הוכיח כל חריגה מהותית בספרי המערער שתצדיק החלטה זו. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.