הפ"ב 31939-02-16

תקציר

התובעים ביקשו לבטל את פסק הבוררות, אך לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי מתקיימת אחת העילות לכך לפי סעיפים 24 לחוק הבוררות או סעיף 75 לחוק בתי המשפט. בית המשפט הבהיר את היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בפסקי בוררות, החל רק על עילות מוגדרות שיש לפרשן בצמצום. הואיל ובית המשפט אינו פועל כערכאת ערעור, הוא לא יתערב בפסקי הדין של הבורר לגופם. התובעים טענו כי אין הסכם בוררות תקף וכי הבורר מונה שלא כדין, אך בית המשפט מצא כי ההסכם לבוררות נעשה ללא כל תנאי ולכן העברת התיק לבורר על ידי הרשם תקפה. עוד טענו התובעים כי הבורר פעל מעבר לסמכותו, אך בית המשפט קבע כי סמכויותיו של הבורר אינן מוגבלות ויש לפרש כל ספק לגבי סמכותו לטובת הרחבת סמכותו. יתר על כן, טענות התובעים נגעו בעיקר לתוכן פסק הבוררות, שאינו סיבה מוצדקת לביטולו. מאחר שהתובעים לא הוכיחו כל עילה תקפה לביטול פסק הבוררות, בקשתם נדחתה, פסק הבוררות אושר והתובעים חויבו לשלם את שכר טרחת הנתבע.