בר"ע 698/06

תקציר

בפסק דין זה, על בית המשפט להחליט לאיזו ערכאה יש סמכות לדון בתביעה אזרחית. חברה פרטית, בבעלותו ובשליטתו של המבקש מר ש.ז., הגישה תביעה לבית משפט השלום לפינוי הוריה של אשתו של מר ש.ז. מדירה שהבעלות עליה רשומה על שם החברה. החברה טענה כי ההורים סירבו לפנות את הדירה כדי ללחוץ על חתנם במהלך הליכי גירושין עם בתם. עם זאת, ההורים הצהירו כי הדירה היא מתנה מחתנם וכי זכותם להשתמש בה ככל שיחפצו בכך. עוד ביקשו להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, שכן מדובר בסכסוך משפחתי. בית משפט השלום החליט כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות והעביר את הדיון בהתאם, תוך שהוא מוסיף גם את מר ש.ז. כצד הכרחי לתביעה מבלי שהתבקש לעשות כן על ידי מי מהצדדים. המבקשים (החברה ומר ש.ז.) ערערו על החלטה זו. כעת על בית המשפט לקבוע אם התביעה, כפי שהוגשה על ידי החברה, מצויה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. הערעור נדון כבקשה להכריע בסוגיה השיפוטית בלבד ולא לגופו של עניין. בית המשפט מגיע למסקנה כי אכן מדובר בסכסוך משפחתי וכי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בה, שכן מדובר בתובענה אזרחית בין אדם לבן משפחתו. למרות שהחברה היא ישות תאגידית, נפרדת מבעלת השליטה בה, בית המשפט טוען כי במקרה זה יש להסיר את המסך, שכן סירוב לעשות כן יתעלם מאופי התביעה. יתר על כן, בית המשפט מציין כי החוק מרחיב לעיתים את המושג "אדם" ו"בן משפחה" כך שיכלול גם תאגידים. לפיכך, הערעור על העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה נדחה. חלקו השני של הערעור עניינו בצירופו של מר ש.ז. כצד לתביעה. בית המשפט מגיע למסקנה כי סוגיה זו צריכה להיות מוכרעת גם על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן בית המשפט המוסמך לדון בתביעה. לפיכך, חלק זה של הערעור מתקבל, וההחלטה לצרף את מר ש.ז. כצד מבוטלת. חלקו השלישי של הערעור מתייחס לדחיית צווי ביניים. בית המשפט מחליט שלא להתערב בהפעלת שיקול הדעת של בית משפט השלום ודוחה חלק זה של הערעור. לבסוף, בית המשפט מחליט שלא להורות על הוצאות נוספות, ומשאיר את החלטת בית משפט השלום בנושא זה ללא שינוי.