ע"א 3479/06

תקציר

הערעורים הם על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, אשר הורה למשיבים לפצות את המערער בגין תאונה שאירעה בחודש אוקטובר 2000 בעת שעבד אצל המשיבה מס' 1, חברת כוח אדם, באתר בנייה שהפעילו המשיבים 3 ו-5. המערער אושפז למשך שלושה שבועות. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה וקבע את נכותו של המערער. בית משפט קמא מצא את המשיבים אחראים לתאונה והורה להם לשלם למערער 591,874 ₪, בניכוי תשלומי המל"ל בסך 371,972 ₪, והותיר יתרה בסך 219,902 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין, מע"מ והוצאות משפט. כן נקבע כי המשיבים 1 ו-2 – חברת כוח האדם וחברת הביטוח שלה – אחראים לתאונה בשיעור של 25% ויתר המשיבים בשיעור של 75%. בית המשפט חילק את האחריות בין חברות הביטוח של המשיבים השונים, ודחה את הטענות לכפל ביטוח. המשיבים מס' 1 ו-2 ערערו על פסק הדין, טענו כי המערערת אשמה בעיקרה, וערערו על סכום הפיצוי שנפסק, על חלוקת האחריות ועל סוגיית כפל הביטוח. המערער ערער אף הוא, בטענה כי בית משפט קמא קיפח אותו באופן שיטתי לאורך כל פסק דינו. מחלקת הערעורים לא קיבלה את טענת האשמה המוחצת של המשיבים 1 ו-2, ואישרה את קביעתו של בית משפט קמא כי המערער לא נשא באשמה תורמת. כן אישר בית המשפט קמא את חלוקת החבות ואת הטענות בדבר כפל ביטוח. באשר לערעורי שני הצדדים על גובה הפיצוי, לא מצא בית המשפט עילה להתערב, בהתחשב בסכום הכולל שנפסק סביר. עם זאת, היא הורתה למשיבים לפצות את המערערת ביחד ולחוד בגין הוצאות חוות דעתו של ד"ר גורדון, תוך הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו.