ת"צ 9272-11-19

תקציר

השופט דחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. המבקשים לא הצליחו להוכיח כי נגרם להם או למי מחברי הקבוצה נזק כתוצאה משריפה במפעל שמן. המבקשים לא הציגו ראיות מספיקות, אלא הסתמכו על כתבות בעיתונים וחוות דעת כלליות, ולא הוכיחו כי עשן השריפה גרם לזיהום או נזק בריאותי כלשהו לחברי הקבוצה. השופט ציין כי חשש מנזק פוטנציאלי אינו מהווה נזק בר פיצוי. בנוסף, המבקשים לא הוכיחו את רשלנותו של המשיב, בעל המפעל, ולא הביאו ראיות לסיבת השריפה. למרות שהמבקשים ניסו להפעיל את חזקת הרשלנות לפי סעיף 39 לפקודת הנזיקין, השופט קבע כי המשיב הצליח להפריך חזקה זו. זאת ועוד, המבקשים לא הוכיחו הפרת חובות חקוקות על ידי המשיבה בכל הנוגע לזיהום אוויר ומפגעי אסבסט. השופט הדגיש כי חשיבות האכיפה האזרחית של דיני איכות הסביבה אינה פוטרת את המבקשים מהצגת ראיות משכנעות לתמיכה בטענותיהם. כמו כן נדונה ההחלטה לדחות את הצעת הפשרה, כאשר השופט הבהיר כי היא אינה מציינת לגופה של בקשת האישור. משכך, נדחתה בקשת האישור, וכל מבקש חויב לשלם את הוצאות המשיב.