ת"א 6479-06-20

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ביקש להציג ראיות הסותרות את החלטת הוועדה הרפואית של המכון בדבר נכותו לצמיתות. הוועדה קבעה את הנכות הכוללת שלו על 43.3% בתחומים שונים, אך הותירה אותו עם 0% נכות בתחום הפסיכיאטריה. התובע הגיש בקשה לקבלת רשות להציג ראיות סותרות, בטענה שהוועדה התעלמה מאבחנתו כסובל מפוסט טראומה וביססה את החלטתה על גורמים שאינם רפואיים. לאחר ששקל את הבקשה ועיין בדיוני הוועדה, מצא בית המשפט אי נוחות בהליך קבלת ההחלטות ונעתר לבקשת התובע. בית המשפט הדגיש את כישלונה של הוועדה לטפל באבחנה חדשה של PTSD, את היעדרותו של התובע במהלך ההחלטה הסופית, ואת ההתמקדות בנושאים שאינם רפואיים כמו שימוש בסמים ואלימות. בשל חששות מצטברים אלה, התיר בית המשפט לתובע להציג ראיות סותרות באמצעות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, אשר הוצאותיו יישאו בתובע. החלטה זו התקבלה מתוך הכרה בנסיבות החריגות, מתוך הבנה כי תביעת התובע ניתנת לקיזוז מקצבאות המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט אף הורה לנתבע לפצות את התובע בגין הוצאותיו.