עת"מ 921-02-11

תקציר

פסק הדין דן בחובותיה ובסמכויותיה של עירייה על פי פקודת העיריות, תוך הדגשת תפקידה של העירייה בשמירה על רחובות ציבוריים והגבולות השיפוטיים של ביקורת על פעולות העירייה. העותרים טענו כי על העירייה לסלול כביש לנוחותם, תוך שהיא מציעה לשאת בהוצאות הכספיות. עם זאת, העירייה, שנקלעה למגבלות כספיות, מינתה רואה חשבון שיפקח על כספיה. בית המשפט פסק לטובת העירייה, תוך הכרה בתוקפם של שיקוליה התקציביים ובהיעדר שיקולים זרים או אפליה בקבלת החלטותיה. עוד ציינה השופטת כי הימנעותם של העותרים מלהציג את טענותיהם בפני רואה החשבון המלווה, הנחשבת לפגם מהותי. יתר על כן, בית המשפט מצא כי העירייה פעלה בכנות מול העותרים אך הייתה מוגבלת במגבלות תקציביות. השופט הדגיש את חשיבות ההקפדה על מפרט טכני לסלילת כבישים כדי להבטיח את שלום הציבור ודחה את הצעת העותרים לפתרון זול יותר ולא רשמי. בנוסף, ציין בית המשפט כי העותרים לא חשפו דרכים חלופיות בהן יוכלו להשתמש, ובכך ערערו את טענתם. עם זאת, העירייה הונחה לפנות פסולת מתוואי הכביש בתוך 30 יום, משימה הניתנת לניהול למרות מגבלות תקציב. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם את הוצאות העירייה.