ה"פ 744/08

תקציר

המבקשים, שהיו חייבים בתיק הוצאה לפועל, הגישו בקשה למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלותו של שטר משכון. לחילופין, הם ביקשו מבית המשפט להכריז על ההסכמה שניתנה במסגרת המשכון לחוסר תחולתם של דיני הגנת הדייר כבטלה. משמעות הדבר היא שגם צו לפינוי מדירתם יהיה בטל. הבקשה נבעה מהלוואה שנטלו המבקשים מהמשיב לרכישת דירתם, ורשמו את הדירה כבטוחה. המבקשים טענו כי יש לבטל את שטר המשכון בשל פגמים טכניים, לרבות חתימות חסרות וכתובת שגויה. עוד טענו, כי מאחר שהדירה נרשמה בטאבו והמשכנתא לא הייתה, אין למשיב זכות לממש את הדירה. יתר על כן, המבקשים טענו כי הסכמתם לוותר על הגנות משפטיות מסוימות במקרה של אי-פירעון – אשר בדרך כלל תגן עליהם מפני פינוי ותחייב את המלווה להסדיר דיור חלופי – בטלה, שכן היא ניתנה ללא הסבר להשלכותיה. לטענתם, התנהלות המשיב הפרה את חובת תום הלב. המשיב הכחיש טענות אלה. בית המשפט מצא כי הפגמים הטכניים בבקשה היו זניחים ואינם מצדיקים ביטול. עוד נקבע כי ניתן לממש את זכויות המבקשים ללא קשר למצב רישום המשכנתא. עם זאת, השופטת הסכימה עם המבקשים כי הוויתור על ההגנות המשפטיות אינו תקף משום שהמשיב לא הסביר להם כראוי את ההשלכות. המבקשים לא היו משפטנים ולא ניתן היה לצפות מהם באופן סביר להבין את השלכות כתב הוויתור. חובת תום הלב והגילוי של הבנק לא קוימה, ולכן הסעיפים הרלוונטיים הוחרגו מההסכם. בנוסף, קבע בית המשפט כי המשיב לא פעל בחוסר תום לב בכל הנוגע לתנאי ההלוואה. המבקשים לא פעלו בחריצות לפתרון ויכלו לפנות לוועדה הבין-משרדית לשינוי תנאי ההלוואה. צו הפינוי בוטל, והמשיב חויב לשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין והוצאות.