ת"א 458/98
פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
התובע, מפיץ סיגרים, תבע שני נתבעים: החברה השוויצרית שסיפקה אותם באופן בלעדי, וחנות מקומית שרכשה סיגרים ישירות מהספק, בטענה להפרת חוזה הפצה בלעדי ונזיקין. בית המשפט לא מצא כל ראיה לקיומו של חוזה הפצה בלעדי בין התובעת לספק לאחר תקופת ניסיון. שתיקת הספק בתום תקופת הניסיון, והמשך הקשר ביניהם, לא הצביעו על הסכמה לחוזה בלעדי. התנהלות התובעים לא עמדה בסטנדרט הנדרש ממפיץ בלעדי, והם ויתרו על זכותם, אם בכלל, לבלעדיות. ביקורתו של הספק על תפקודו של התובע ועל ליקויים אתיים לאורך מערכת היחסים ביניהם סתרו את טענת הבלעדיות. בנוסף, איומו של התובע לבטל את רישיון היבוא של הספק אם לא תינתן לו בלעדיות מעיד על חוסר תום לב. עוד קבע בית המשפט כי החנות לא עשתה עוול לתובע, שכן מלכתחילה לא היה חוזה בלעדי. לפיכך, מכירת הספק לחנות לא הייתה הפרה, ופעולות החנות נבעו מהתנהלותו של התובע עצמו. התביעה נדחתה, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאות המשפט שלהם, בעוד התובע יישא בהוצאות המשפט של החנות.
ת"א 458/98 החברה ליבוא ויצוא מוצרי ואביזרי טבק בע"מ נ' בריל סיגרים בע"מ, מחוזי (8.10.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.