ת"א 9978-05-17

תקציר

המקרה סובב סביב סטודנט שסבל מפיתול באשך שמאל ותבע פיצויים במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות. הסטודנטית טענה כי הפעילות הגופנית במהלך טיול שנתי גרמה לטוויסט, והיוותה "תאונה" כהגדרתה בפוליסה. עם זאת, השופט פסק נגד התלמיד וקבע כי היסוד ההכרחי של סיבתיות בין הפעילות לבין הפגיעה אינו מתקיים. השופטת בחנה לעומק את ההיבטים העובדתיים והרפואיים, ומצאה כי הכאב אירע בעת שהסטודנטית ישנה בהוסטל, שעות לאחר סיום ההליכה. חוות דעת המומחה שמינה בית המשפט תמכה בקביעה זו, והגיעה למסקנה כי הפיתול היה ספונטני ואינו קשור להליכה. עוד ציין השופט כי הפוליסה מבטחת תלמידים על חוזקותיהם וחולשותיהם, אך הגדרת "תאונה" דורשת הוכחת קשר סיבתי, שלא סופקה. בנוסף, דנה השופטת בהיבטים הפרוצדורליים והמשפטיים, לרבות כללי הפרשנות לפוליסות ביטוח תאונות תלמידים, וקבעה כי המבטחת עמדה בנטל המוטל עליה להראות חריגים לכיסוי. כתוצאה מכך, התביעה נדחתה, והסטודנט חויב לשלם את הוצאות הנתבעת.